בשנת 1910 שונה שמה של "אחוזת בית" ל"תל אביב" (עפ"י ספרו של הרצל 'אלטוילנד') והפכה להיות המרכז של הבית היהודי בארץ ישראל. בעיקר חיו כ2000 תושבים. היא הייתה העיר העברית הראשונה והפכה להיות מרכז הבית היהודי בארץ ישראל- תרבות, חינוך, מסחר, תעשייה ואף המשרד הארץ-ישראלי העביר את משרדיו מיפו לתל אביב. תנאי הדיור הקשים ביפו ויוקר הדירות עוררה קבוצת יהודים מיפו להקים שכונה חדשה מחוץ לעיר. הם נקראו אגודת "אחוזת בית" ובשנת – 1909 החלו להקים את הבניינים הראשונים של השכונה שייסדו שלה קראו תל אביב. הייתה זו העיר העברית הראשונה שנוסדה בא"י.
